סטגנצית צ’י הכבד – liver qi stagnation – מה זה אומר? איך מתמודדים עם זה?

סטגנצית צ’י הכבד – מה זה?

פנתה אלי שירי, בת 35.

שירי התלוננה כי מאז שהיא זוכרת את עצמה היא סובלת מכאבי בטן קשים ביותר החל מיומיים לפני מחזור,  כמו כן היא סובלת ממיגרנה בעוצמה חזקה ביותר שגורמת לה לצרוך המון טיפולים תרופתיים שמרביתם כבר אינם מסייעים לה.

 בכל פעם רק ביום הראשון כאשר מתחיל הדימום הווסתי משתפרת הרגשתה של שירי.

תשאלתי את שירי וכן בדקתי את הדופק שלה על מנת לאבחן את חוסר האיזון של האיברים, התבוננתי בלשונה ומיששתי את המרידאיני בקצות גפיה.

שירי בעצם סבלה מ

סטגצית  צ’י הכבד.

זהו מצב שכיח שמקורו בהפרעות רגשיות כמו דיכאון, תסכול, איריטביליות וכעס עצור. הקשר ביניהם הוא הדדי ויכול להיות הסיבה והמסובב.כמו בתחושת נפיחות בהיפוכונדריום ובחזה, אנחות, תחושת שזיף תקוע בגרון ומסות לאורך המרידיאנים. א הבעיה מחמירה לסטגנציה של דם אז הלשון תשתנה מצבע רגיל לסגלגל והדופק מתילי לתילי ו Choppy . הסימפטום קשור למיקום החסימה של הצ´י,

נתתי לשירי הנחיות בריאות פשוטות ומועילות (תזונה, אורח חיים- הרכבת תפריט, מחשבות חוסמות ועוד  ושירי הקפידה עליהן. כעבור כחודש שירי הגיעה שוב לטיפול.  שירי ציינה כי פעלה על פי הנחיותי וכעת היא מרגישה מצוין !

שירי קיבלה ווסת קל, נוח, דימום בינוני.

פגשתי את שירי כעבור חודש נוסף וכעבור חודשיים.

ממשיכה להרגיש מצוין. מאפשרת לעצמה להשתתף בפעילויות שונות וגם ליזום .

מתח טרום וסתי

תפקידי הכבד מבחינה מערבית.

1. ייצור חלבונים הנמצאים בדם (פקטורי קרישה לדוגמא) וויסות הנוזלים בדם.
2. אחסון וסינון הדם, נטרול רעלים המיוצרים ע”י הגוף או רעלים המגיעים מבחוץ.
3. שמירה על רמת סוכר קבועה בדם ע”י פירוק גליקוגן והפיכתו לגלוקוז, וחילוף חומרים של החלבונים והשומנים.
4. יכולת ייצור תאי דם (במצבי חסר חמור).
5. ייצור נוזל המרה המופרש לכיס המרה ומשם לתריסריון (מיץ המרה דרוש לתהליך העיכול, ודרכו, באמצעות הצואה גם מסולקים רעלים מהגוף).

מבחינה מערבית וסינית יש לכבד תפקיד דומה בסינון רעלים הנכנסים אל הגוף. אך הרפואה הסינית מייחסת לו תפקידים נוספים.
מבחינה סינית  לכבד שני תפקודים עיקריים:
1. אחסון הדם והטבתו –

כשהגוף במנוחה זורם הדם אל הכבד וכאשר הגוף פעיל הדם זורם לשרירים. כשתפקוד זה נפגע לא תהיה הזנה תקינה ומספקת של דם . הכבד מאחסן בלילה את הדם, בזמן הזה הוא מנקה אותו. אנשים הסובלים ממחסור בשעות שינה, או שאינם ישנים היטב בשעות הלילה, הדבר יתבטא באיכות הדם שלהם והאדם ירגיש עייפות, הגמישות והיכולת החיסונית יפגעו ומחוללי מחלה חיצוניים עלולים לחדור בקלות. עוד עלולות להופיע בעיות במחזור, בעור ובשרירים.

2. להבטיח תנועה חלקה של צ’י (אנרגיה) בגוף.

חסר איזון יכול להיגרם מהסיבות הבאות:
א. מצב רגשי – מושפע ומשפיע ע”י זרימה חלקה של צ’י הכבד. כאשר הצ’י זורם בגוף ללא הפרעות, קל יהיה לאדם להחליט החלטות, ונפשו תהיה רגועה, והחלטית. במידה ויש קושי יופיעו כעסים ותסכולים שיתבטאו פיזית (היפוכונדריום, לחץ בחזה, תחושת גוש בגרון, נפיחות בבטן ואצל נשים pms – מתח טרום וסתי).
ב. עיכול – במצב שאנרגיית הכבד נתקעת היא עלולה לפלוש לקיבה ולגרום לבחילות והקאות או לפלוש לטחול ולהחלישו והדבר יתבטא בשלשול.
ג. כיס מרה – כשזרימת צ’י הכבד נחסמת, נפגעת זרימת המרה . הסימפטומים יהיו: טעם מר בפה, בחילות ו/ או צהבת.
הכבד נפתח אל העיניים – כאשר קיימת כמות מספקת של דם הכבד וזרימתו הרמונית הפרט יהנה מראייה תקינה. חסר דם של הכבד יתבטא בין השאר בבעיות ראיה שונות, ובנוסף טשטוש ויובש בעיניים. עודף חום בכבד יתבטא ביובש וצריבה בעיניים, דמעת, אדמומיות.

הכבד שולט על הגידים והרצועות, נפתח אל העיניים ומתבטא בציפורניים
הכבד – מתבטא בציפורניים בצבען ובצורתן. כאשר הכבד בריא הציפורניים תהינה מבריקות וורודות, חזקות ובריאות. כאשר הכבד אינו מקבל מספיק הזנה של דם הציפורניים תהיינה רכות, שבירות ומחורצות.

סטגנציית צ’י הכבד
סימנים:
תחושת מלאות ונפיחות בהיפוכונדריום (מעל איזור הצלעות ובצידי הבטן) ובחזה, שיהוקים, דיכאון ומצבי רוח, בחילות, הקאות, כאב באפיגסטריום (בטן עליונה- איזור הסרעפת), חוסר תיאבון, רגורגיטציות ( מיצי קיבה שעולים) חמוצות, בטן נפוחה, רעשים בבטן ושלשול, תחושה של “גולה” בגרון (“תסמונת גלעין השיזף תקוע”) וקושי בבליעה, מחזור לא סדיר, וסת כואבת,
נפיחות בשדיים, חוסר מנוחה, מתח ועצבנות לפני תחילת הווסת.

אטיולוגיה (גורמים) :
בעיקר רגשות – כעסים, תסכולים, עלבון שיכול להתפרץ, מתחים ולחצים לאורך זמן, הדחקות. כל אלה תוקעים את הזרימה החופשית של צ’י הכבד (תזונה שומנית, חמה ועשירה בכימיקלים ורוח גם עלולים להפריע לתנועה החופשית של צ’י הכבד).

סימפטומים:
פלישה של הכבד לקיבה:
בחילות, צרבות, הקאות, מלאות באפיגסטריום, כיבים.
פלישה של הכבד לטחול:
בעיות עיכול, עצירות ושלשול לחילופין,צואה לעיתים רכה ולעיתים קשה, גזים, סכרת, מצבים דלקתיים במעיים.
סטגנציה לאורך זמן עלולה להוביל ל- Blood Stasis:
הקאות דם, דימום מהאף, כאבים בזמן הווסת, מחזור לא סדיר, דם הווסת כהה עם קרישים, כאבי בטן.
גניקולוגיה –
pms מתח טרום וסתי, וסת לא-סדיר, עם חום ו\או לחות – מיומה. במקרה של סטגנצית דם עלולות להופיע ציסטות.
עור –
פריחות וגירויים, אלרגיות בעלות ביטוי עורי.

מערכת הנשימה – אלרגיות המתבטאות בעיקר באביב (כשהמצב חמור: כמעט לאורך כל השנה). התעטשויות, נזלת, שיעול על רקע אלרגי.
מערבית:
טיפוס כבד נוטה לסבול מרמות גבוהות של שומנים בדם – טריגליצרידים וכולסטרול.
אנזימי כבד מוגברים – אלו מתבטאים בבדיקות דם מעבדתיות.
כבד שומני – בדיקת אולטרסאונד.

באופן כללי טטגנציה מאופיינת בכאבים שונים בגוף: מיגרנות, כאבי ראש, כאבים אורתופדיים שונים ועוד.

תזונה:
אסטרטגיה טיפולית:
המלצות תזונה להקלת כבד סטגננטי חיוניות מכיוון שכמעט כל חוסר איזון של הכבד מקורו בסטגנציה של הכבד. הנחיות ראשוניות בכל מקרה של חוסר איזון (למעט תת-תזונה):
1. לאכול כמויות קטנות בכל ארוחה, ללעוס היטב ולהשאיר מקום בקיבה.
2. לסלק את המזונות הגורמים לחסימה.
3. להימנע ממזון המכיל כימיקלים.
4. להפסיק לאכול כ- 3 שעות לפני השינה.
5. אורח חיים- מתח, עצבנות, תסכול וכעסים הם גורמים עיקריים לחסימת צ’י הכבד מומלץ תרגול טכניקות להרפיה והרגעה דוגמת: יוגה, טאי צ’י, מדיטציה וכו’.
6. להנעת חסימת צ’י הכבד מומלץ לעסוק על בסיס יום-יומי בפעילות גופנית , פעילות מומלצת: הליכה, שחייה, ריקוד , גלגיליות וכו’.

מזונות שיש להימנע מהם הנחשבים כגורמים ל סטגנציה של צ’י הכבד:
– מזונות שומניים: שומן רווי, שומן צמחי מוקשה, מרגרינה, שומן שעבר חימום, פיצוחיים קלויים.
– סוכר לבן וקמח לבן. סוכר לבן וקמח לבן – יוצרים לחות וליחה החוסמים את תנועת הצ’י.
– קפאין לסוגיו: קפה, תה , קולה, קקאו, קפה נטול קפאין ( תהליך ההפקה שלו רווי בכימיקאלים).
– ממתיקים מלאכותיים לסוגיהם השונים: מלטיטול, סורביטול וכו’.
– אלכוהול.
– חומרים משמרים, צבעי מאכל , מייצבים.
– מזון מעושן, מזון שהוכן “על האש” ומזון חרוך.
– מזון מרוסס בחומרי הדברה – אלו מצטברים ברקמות שומן, בכבד ובכליות.
– בשר מעובד המכיל ניטריט או ניטראט ( נקניק, נקניקיות, המבורגר, שניצל מוכנים וכו’).
– מזון חריף ומתובל מאוד.
– משקאות קלים (מכילים זרחן, מייצבים סינתטיים וכימיקלים נוספים).
אלכוהול – משקאות אלכוהוליים הם חריפים ולזמן קצר נלחמים בסטגנציית הצ’י אולם
– בסופו של דבר הם גורמים להרס תאים ולכן עדיף להימנע מהם.
– דגים השוחים קרוב לפני המים ובסמוך לנמלים – לדוגמא דגי בורי (המכניסים לגופם שמן, דלק ופסולת רעילה).
– מזון מוכן, מהיר ומעובד ( ג’אנק פוד).
– מונוסודיום גלוטמט.
– אגוזים וזרעים בכמות גדולה מדי – עתירי שומן.
מזון מעושן – יוצר תרכובות כימיות המעוררות סרטן.
– בשר – מכיל הורמונים, אנטיביוטיקה, ריסוס נגד קרציות וריסוסי שדה. מוזרקים אליו פוספטים רעילים המונעים את התאיידות המים מהבשר, המבורגרים, נקניקיות ונקניקים מכילים צבע סינטטי מנפט ופחם ושאריות שאינם בשר (נוצות, אפר וציפורניים)
o כלי בישול מאלומיניום וטפלון מכילים חומרים רעילים העוברים למזון המתבשל בהם

מזונות מומלצים:

1. ככלל הטעם הירוק הוא הצבע המאפיין את הכבד ונחשב למרגיע ומחזק עבורו. ירקות ירוקים נחשבים למחזקי דם ומשפרים את תפקודו של הכבד בייצור הדם.
הטעמים המומלצים הינם החריפים (מעט) והחמוצים. הטעם החריף נחשב למניע ומפזר חסימות והטעם החמוץ מאפשר לרקמות לשחרר רעלים בשל תכונתו המכווצת.

2. מומלץ להרבות באכילת ירקות ירוקים:
מלפפון, חסה, שעועית ירוקה, סלרי, תרד, כרוב, אספרגוס, ארטישוק (עליו נחשבים לבעלי פעילות מנטרלת רעלים), קישוא, במיה, ברוקולי, פלפל ירוק וכל ירק ירוק אחר.
מבין הירוקים מומלצים במיוחד הם הנבטים. הנבטים עשירים מאוד בכלורופיל, ויטמינים ומינרלים, למשל: נבטי מאש, נבטי אלפלפה דקים, נבטי ברוקולי ונבטי סויה (טריים, מוקפצים, או מבושלים).

3. עשבי תיבול ומזונות בעלי טעם חריף עדיף:
פטרוזיליה, כוסברה, טרגון, ריחן, טימין, גרגיר הנחלים, עלי חרדל, עלי דפנה, כורכום, בזיליקום, הל,מיורן, כמון,בצל ירוק, עירית, לימונית, לואיזה, שומר, שמיר, ג’ינג’ר, פלפל, לפת, רוזמרין, מנטה, מליסה, צנון, וקליפת הדרים.
מזונות חריפים מדי כמו פלפלים חריפים וצ’ילי עלולים ליצור חום חזק ודווקא להחריף את המצב.

4.. מזונות מניעים להנעת סטגנצית צ’י הכבד:
סלק אדום, אורז מתוק, אוכמניות, אפרסקים, דובדבנים, ערמונים, כרוב, קולורבי, כרובית, ברוקולי, עלים ירוקים (רוקט, אורוגולה, תרד, חסה, עלי סלרי) , נבטי דגנים, קטניות וזרעים, ירקות ופירות טריים.

5. במקום לצרוך סוכרים סינטטיים – ניתן לצרוך פירות, אך לא להגזים כי עודף מן הטעם המתוק גורם לסטגנציה, פירות רצוי להגביל עד 2 ביום.
פירות ירוקים מומלצים: תפוח עץ ירוק, שזיפים ירוקים וענבים ירוקים (אורגניים, כי הרגילים עתירי ריסוס).
במקום להמתיק מזון בסוכר רגיל, ניתן להמתיק בסטיביה- צמח דרום אמריקאי. ניתן להשיג בחנויות טובע בצורת נוזל, או אבקה.

6. טעם חמוץ :
לימון טרי , אותו ניתן לשלב בתיבול סלטים .
ניתן גם לשתות בכל בוקר כוס מים פושרים ובתוכה חצי לימון סחוט ( כ- 1/2 שעה לפני ארוחת הבוקר). לא להתמיד בכך לאורך זמן, עלול לגרום לחומציות יתר ואנשים הסובלים מכיב, צרבת או ריפלוקס, רצוי שימנעו מכך כליל.
אפשר גם לשלב גרידת לימון במאכלים.
אפשרות נוספת היא לתבל במעט חומץ איכותי כחומץ בן יין, חומץ בלסמי, או חומץ תפוחים טבעי ואיכותי.

7. מומלץ לצרוך לחם שאור ללא שמרים, שהינו בעל טעם חמצמץ.

8. מזונות שנחשבים לנוגדי רעלים על פי הרפואה הסינית הם:
שעועית אזוקי, שעועית שחורה, נבטי שעועית, צנון, תאנים, טופו.
כורכום – מומלץ לשלב בבישול.
חליטות המומלצות לכבד: חליטות שן הארי, קלנדולה, ארטישוק.

9. חליטות צמחים מומלצות באופן כללי:
נענע, לימונית, מליסה, לואיזה.

10. מזונות נוספים הנחשבים כמרגיעים את הכבד:
דוחן, פטריות, דגנים מלאים, טחינה משומשום מלא, ממרח שקדים.

המלצות לאורח חיים

1. תנועתיות: הליכה, לפחות 3-4 פעמים בשבוע.
2. מדיטציה.
3. לשים לב לכעסים ומתחים ולטפל בהם ואם צריך גם בעזרה מקצועית.

כמטפלת ברפואה סינית אינטגרטיבית אני משלבת בין התשאול, ניתוח המקרה והטיפולים על פי הרפואה הסינית וזאת לצד טיפולים מועילים וטבעיים מגישות רבות ושונות שמעצימות את האפקט הטיפולי מבחינת יעילות ומהירות הריפוי והחזרה של המטופל לאיכות חיים משופרת והחלמה.