השבוע נחגוג כולנו את חג השבועות, או כפי ש”מועצת החלב” מיתגה אותו כ “חג שמחת החלב”. זוהי יוזמה שמטרתה היחידה היא השגת רווח, על חשבון בריאותנו, על חשבון הסביבה ותוך התעללות יומיומית בבעלי החיים. תעשיית החלב היא תעשיה שמשקיעה תקציבי עתק בפרסומות, לובי, וקידום מכירות בכל דרך אפשרית. במאמר זה אתייחס למיתוסים והאמונות המופרכות שקשורות לצריכות חלב. מגיל צעיר כולנו נחשפים לפרסומות ולתעמולה בנוסח: “3 מוצרי חלב ביום למען בריאות מושלמת”, “חלב = סידן”, “צריכת חלב מונעת אוסטיאופרוזיס”, “חלב חשוב לגדילה”, “תזונה עשירה במוצרי חלב תורמת לירידה במשקל”… ועוד סיסמאות יצירתיות. כולנו גדלנו על
האוטו שלנו גדול וירוק…האוטו שלנו נוסע רחוק, בערב נוסע בערב הוא שב מביא הוא לתנובה ביצים וחלב”. השיר הזה הוא קלאסיקה שכל ילד שגדל במדינת ישראל מכיר.
ובכלל מוצרי חלב הם שם נרדף למשהו בסיסי, בריא, משהו שלא ניתן לגדול בלעדיו. כיום ישנם מחקרים רבים שמוכיחים כי הטענות הללו בחלקן מופרכות לגמרי ובחלקן מאוד לא מדוייקות. רופאים רבים ותזונאים מעיזים כיום לומר את האמת: צריכת מוצרי חלב הינה בין הגורמים למחלות רבות בקרב ילדים ומבוגרים.
* הערה:
הדגש הגדול במאמר הינו על צריכת מוצרי חלב בקר.
חלב עיזים / כבשים הינו קל יותר לעיכול. אבל, חשוב להבין שהגוף האנושי אינו זקוק לחלב משום סיבה שהיא. בני האדם הינם היצור החי היחיד בטבע שצורך חלב של בעל חיים אחר וזאת לאחר גמילה מהנקה – לאחר גיל זה אף בעל חיים אינו אמור לצרוך חלב.
***
רבים מפתחים רגישות (אלרגיה) לחלב.
רגישות לחלב נחלקת לאחת משתי סיבות עיקריות:
- רגישות לסוכר החלב (לקטוז)
רגישות זו קשורה לחסר באנזים הלקטאז. מכיוון שהאנזים חסר, הלקטוז אינו מתפרק ועובר למעי הגס. התסמינים שמופיעים הינם: בעיות עיכול, כאבי בטן מכווצים, שלשולים. חשיפה מוקדמת לאינסולין אשר בחלב הפרה בקרב פעוטות שיש להם נטיה גנטית לסוכרת , עלולה להוביל להתפתחות סוכרת בהמשך החיים.
- רגישות לחלבוני החלב (אלבומין וגלובולין)
קשורה להפרעות בדרכי הנשימה ובמערכת אף-אוזן- גרון: אסתמה, גודש באף, והפרעות במערכת העיכול, עליית השכיחות בדלקת האוזן התיכונה בקרב ילדים.
*****
כולנו גדלנו על אמונות ומיתוסים שונים ושגויים בהקשר לחלב וחשיבות צריכתו.
מיתוס הסידן:
סידן הינו מינרל שהגוף שלנו זקוק לו עבור תפקודים רבים שביניהם: בנייה ותחזוקה של עצמות, שיניים , קרישת דם, העברת דחפים עצביים, וויסות קצב הלב. 99% מן הסידן בגופנו מאוחסנים בעצמות ובשיניים . האחוז הנותר מצוי בדם וברקמות אחרות. מנין מקבל גופנו את הסידן לתפקודו השוטף?
- צריכת מזונות עשירים בסידן.
- הוצאת סידן מן העצמות.
חלבון מן החי מגביר את עומס החומציות בגוף והדבר גורם לדם ולרקמות להיות חומציים יותר מבחינת רמת ה PH. על מנת לנטרל את החומצה, הגוף נאלץ להוציא סידן מן העצמות, ובכך מחליש אותן. לכן, כיום ידוע כי הגדלת צריכת מוצרי חלב אינה בהכרח הדרך הנכונה כדי לספק לגוף את צריכת הסידן שלה הוא זקוק ולמנוע אוסטאופרוזיס. במחקר האחיות הידוע של אוניברסיטת הרווארד, שעקב אחר יותר מ 75,000 אחיות במשך 12 שנים , נמצא כי צריכת חלב מוגברת אין בה כדי להגן מפני אוסטיאופרוזיס וסיכון לשברים בעצמות. דווקא צריכת סידן מוגברת ממוצרי חלב מגבירה סיכון לשברים ואוסטאופרוזיס. לצערנו, לא ידוע על אף חולה באוסטאופרוזיס שהחלים בזכות צריכת מוצרי חלב. ומה שמפתיע עוד יותר, דווקא במדינות המזרח הרחוק ואפריקה ששם צריכת החלב מצומצמת יחסית, אם בכלל – שם אוסטאופרוזיס היא מחלה נדירה ביותר, לעומת ארצות המערב ששם צריכת החלב היא אדירה. יונקים אחרים כמו היפופותם, פיל וג’ירפה כלל אינם שותים חלב ומערכת השלד שלהם גדולה וכבדה הרבה יותר מזו של האדם. כיום ידוע כי על מנת לצמצם סיכון לאוסטאופרוזיס , מומלץ:
- להמנע ממזונות מן החי בגלל החומציות שלהם
- לאכול מגוון מזונות צמחיים
- לבצע פעילות גופנית מחזקת עצם.
- להמנע מקפאין, טבק ואלכוהול.
- הגברת צריכת פירות וירקות.
- צריכת סידן ממקורות צמחיים דוגמת: ירקות ירוקים עליים וקטניות. ברוקולי, כרוב, שעועית וקולורבי מכילים סידן זמין לספיגה.
אם כן, האם ילדים בכלל זקוקים לחלב לשם גדילה נאותה ועצמות חזקות? זה מה שלימדו אותנו להאמין. כמובן שמועצת החלב היתה רוצה שנמשך להחזיק באמונה שגויה ומזיקה זו. אבל במחקר חדש שפורסם בכתב העת לרפואת ילדים נכתב כי בסקירה של 37 מחקרים שבחרנו את השפעת צריכת הסידן על חוזק העצם אצל ילדים מעל גיל 7 נמצא כי 27 מחקרים כלל לא תמכו בשתיית חלב על מנת להגביר את חוזק העצם. למעשה, פעילות גופנית אצל צעירים הוצגה כגירוי העיקרי להגברת התפתחות העצם. ד”ר פרנק אוסקי, (FRANK OSKI) מנהל מחלקת ילדים בבית החולים האוניברסיטאי ג’ון הופקינס כתב את הספר: DON’T DRINK YOUR MILK. ד”ר אוסקי אומר כי המלצתו היחידה לתזונת ילדים היא:
בגיל הינקות – יניקת חלב אם ולאחר הגמילה אין שום סיבה שבעולם לצרוך מוצרי חלב”.
מיתוס החלבון
רבים חוששים כי אם ימנעו מצריכת מוצרי חלב, יחסר להם חלבון. זוהי אמונה מוטעית מכיוון שאדם בוגר זקוק בסך הכל לכמות של 0.8 גרם חלבון לכל ק”ג ממשקל גופו. זאת אומרת שאם ניקח לדוגמה אשה בוגרת השוקלת 60 ק”ג היא זקוקה בסך הכל ל-48 גרם חלבון ליום. זוהי כמות קטנה יחסית שניתן להשיגה בקלות אפילו בתזונה צמחונית/ טבעונית.
בחברת השפע שבה אנו חיים החלבון מהווה מרכיב משמעותי ביותר בתפריט: בחלב, ביצים ובשר כמות רבה מאוד של חלבון. למעשה, אדם החי בחברה המערבית צורך כמות חלבונים אדירה: פי שניים – שלושה ממה שגופו זקוק לצורך תפקוד תקין ובריא. חלבון בכמויות מוגזמות אלו מהווה סכנה בריאותית וגורם לנזקים: העצמות נפגעות עקב הפרשת סידן מוגברת וכן מוטל עומס רב על הכליות.
אדם שבוחר להמנע ממוצרי חלב וממשיך לצרוך ביצים, בשר ודגים – רוב הסיכויים שממילא יצרוך כמויות גדולות של חלבון.
חלבון מהחי: ביצים, דגים ובשר נחשב ל”חלבון מלא”.
חלבון מלא- הינו חלבון שמכיל בתוכו את כל 22 החומצות האמיניות שגופנו זקוק להן. חלבון מן הצומח אינו חלבון מלא, אלא “חלבון חסר”. הקטניות מכילות חלק מחומצות האמינו והדגנים את האחרות.
אדם שבוחר בצמחונות / טבעונות צורך את ה”חלבון המלא” שלו באמצעות שילובים שונים בין דגנים וקטניות:
דגנים: אורז, שיבולת שועל, קינואה, כוסמת , תירס, קוסקוס, חיטה מלאה
קטניות: עדשים, סויה, פול, לוביה, מאש, חומוס
שילובים לדוגמה: כריך חיטה מלאה + חומוס, מג’דרה (אורז+ עדשים), קינואה + עדשים .
כדאי לדעת כי סויה ומוצריה מכילים חלבון מלא: טופו, חלב סויה, טמפה מהווים חלופה למוצרי חלב / בשר מבחינת החלבון.
***
חוץ מן המיתוסים הקשורים לחלב, ישנם גם חומרים שאם היינו מודעים לנוכחותם בחלב, בטוח שלא היינו צורכים מן הלבן הלבן הזה:
הורמונים בחלב: הורמונים מלאכותים, וביניהם הורמון גדילה מלאכותי של בקר משמשים בתעשיית החלב להגברת הייצור של חלב. ובכלל באופן טבעי – חלב פרה נועד לאפשר לעגל הצעיר לגדול ולהפוך לפר/ה . החלב מכיל ריכוז גבוה של הורמון גדילה IGF-1 שהינו בין הגורמים המרכזים בהתפתחות מחלת הסרטן בילדים, סרטן ערמונית, שד, שחלות ועוד. העגל שנולד במשקל ממוצא של 41 ק”ג אמור בגיל שנתיים לשקול כ- 450 ק”ג (פי 10). ואילו תינוק אנושי נולד במשקל ממוצע של 3 וחצי ק”ג ומגיע בבגרותו למשקל שבין 50- 90 ק”ג. את כל ההורמונים הללו אנו צורכים יחד עם מוצרי החלב ואלו חודרים לגופנו ומשנים את המאזן ההורמונלי התקין של גופנו.
אנטיביוטיקה: הפרות מקבלות כמות עצומה של תרופות אנטיביוטיות בזריקות כדי למנוע התפתחות זיהומים כתוצאה מדלקות עטינים (שמגורים מאוד כתוצאה מכמויות החלב הלא טבעיות שגופה של הפרה מייצר כתוצאה מן ההורמונים וממתקני השאיבה) . האנטיביוטיקה הזו חודרת לגופנו. צריכת אנטיביוטיקה קבועה מחלישה את מערכת החיסון שלנו.
צריכת מוצרי חלב הינה גורם התורם למחלות ותסמינים הבאים:
אנמיה על רקע חוסר ברזל
אלרגיות
מיגרנות וכאבי ראש
מחלות לב וכלי דם
כאבי בטן, מעי רגיש
דימומים ממערכת העיכול
סינוסיטיס
פריחות
אקנה
תכיפות של מחלות של מערכת החיסון
דלקת פרקים
סוכרת
דלקות אוזניים
אוסטאופרוזיס
אסתמה
מחלות אוטואימוניות
הפרעות פוריות
סרטן
ועוד.
—
ומה לגבי האכזריות שבצריכת חלב? כפי שלאשה מיניקה יש חלב רק לאחר התעברות ולידה כך גם לגבי הפרות. לכן הפרות מקבלות הורמונים בכמות בלתי נתפסת על מנת שיוכלו לייצר חלב בכמויות מסחריות. בעבר היו שואבים מגוף הפרה עד 8 ליטר חלב ביום, כיום הציפיה מפרה בתעשיית החלב היא לייצר אפילו עד 50 ליטר חלב ביום. כמות בלתי נתפסת זו מושגת באמצעות עיוותים תורשתיים של החיות, ומתן הורמונים שגורמים להן למחלות וסבלר ב. נשיאת החלב והעטינים הכבדים והמודלקים כתוצאה מן הגודש הרב של החלב היא קשה ומכאיבה ולכך מצטרפת פעולת השאיבה המכאיבה והאכזרית הנעשית בצורת סרט נע ברפתות המודרניות. תוחלת חייה של פרה אמורה להיות כ 20 שנה. ברפתות המודרניות הן קורסות והולכות לשחיטה אכזרית לאחר 3- 4 שנים .
בניגוד לשיר הידוע: “מחכים למשיח” / שלום חנוך. הציבור ממש לא מטומטם ולכן הציבור כבר לא כל כך מוכן לשלם עבור מוצר הידוע כפוגע בבריאותו.
כיום ישנן אלטרנטיבות נפלאות ומגוונות שיכולות להוות תחליף למוצרי החלב מן החי:
1. חלב סויה: בסויה יש חלבונים איכותיים, נוגדי חימצון וסידן שנספג ביעילות. חשוב לרכוש רק מוצרים שנרשם עליהם במפורש שלא השתמשו בהם בהנדסה גנטית – Non genetically modified – NGM – לקחת בחשבון כי בסויה ישנים חומרים שנקראים פיטואסטרוגונים. אלו הם חומרים דומים לאסטרוגן שבצריכה משמעותית עלולים להשפיע על מאזן ההורמונים בגוף. – מסיבה זו צריכת סויה ומוצריה צריכה להיות מוגבלת לפעמים- שלוש בשבוע.
2. חלב שקדים
3.משקה אורז.
4. חלב שיבולת שועל
***
האם עדיין יש לך חשק לאכול / או לשתות מן הלבן הלבן הזה?
חג השבועות הוא זמן מצוין להתפכח מכל המיתוסים והאמונות השגויות בהקשר לצריכת חלב, אמונות שינקנו כמעט עם חלב אמנו (:
מאחלת לכולכם חג שמח !
הרבה בריאות וזכרו כי : “שבועות” הינו: “חג מתן תורה” , “חג הקציר”, “חג מתן תורה” ו”חג הביכורים”.
את “חג שמחת החלב” – נשאיר למועצת החלב…!
