סליחה וריפוי עצמי

תחילת השנה העברית מזמנת לנו הזדמנות להתחדש מבפנים, לשחרר את עכבות העבר שמעיקים עלינו ביום יום ולהתמקד בבקשת סליחה.
אלו ימים מאוד משמעותיים בלוח השנה העברי, שבהם יש באפשרותנו לשחרר דפוסים ישנים, הרגלים ישנים ולפתוח דף חדש.
רבים מאתנו מתכווננים, עושים טיהור אנרגטי של הבית, ויש שאפילו מגבשים "לוח חזון" לשנה הקרובה.
על מנת לאפשר לנו לגדול, לצמוח ולהתפתח עלינו קודם כל לשחרר את מה שכבר אינו עובד, את מה שמיותר. חלק מהותי מן המיותר, המכביד והמגביל אלו הם רגשות טינה וכעס שאנו נושאים כלפי עצמנו וכלפי אחרים.

הימים שבין ראש השנה ליום כיפור הם ימים של חשבון נפש המיועדים לבקשת סליחה וכפרה בין אדם לחברו.
המחיר שאנו משלמים על שמירת הכאבים והכעסים לעצמנו ודבקות בגישה שלילית למצבים שונים הוא המחיר של בריאותנו .
לעתים קרובות אנו חושבים שהסליחה לאנשים היא מתנה שאנו נותנים להם, אך למעשה זו המתנה שאנו מעניקים לעצמנו.

מהי סליחה?

סליחה היא תהליך של שחרור הפגיעה, הכעס, העלבון, הכאב ולעתים הפחד שגרם לנו אדם אחר במזיד או בשוגג, או אפילו כלפי עצמנו.
הסליחה מאפשרת את ריפויו של המקום הפגוע בתוכנו. סליחה היא היכולת להתייחס אל הנסיבות ממקום גבוה יותר, מקום של חמלה ואהבה. הסליחה מסייעת לנו לגדול, להתפתח ולממש בחיינו את מלוא הפוטנציאל שלנו.

במדעי המוח נערכים מחקרים רבים שעוסקים בהשפעת הסליחה על יכולת הריפוי של הגוף. מערכת העצבים שלנו היא מערכת גמישה ובעלת יכולת השתנות מופלאה.

חשיבותה של הסליחה

ג'ק קורנפילד, מורה בינלאומי לבודהיזם (מחברם של הספרים: "דרך הלב", "אחרי האקסטזה", "הלב הנבון" ועוד רבים אחרים ) מדבר רבות על חשיבותה של סליחה.
קורנפילד מספר סיפור מקסים:

נער בן 14 שאף להתקבל לכנופיה. על מנת להיחשב ראוי להתקבל לשורותיה היה עליו להראות את רמת הקשיחות שלו. הוא קיבל משימה: לרצוח אדם שאינו מכיר.
הנער רצח בירייה נער אחר שאותו לא הכיר. הנער הרוצח הובא למשפט והורשע. בסוף המשפט לאחר ההרשעה וגזירת העונש הנער הובל כשהוא אזוק בידיו. אמו של הנער הנרצח נעמדה מולו ואמרה:
"אני אהרוג אותך" והתיישבה. הנער נלקח לכלא.

כעבור שנה, אמו של הנרצח הגיעה לבקר את הנער, רוצח בנה, בכלאו. הוא היה מפוחד והיא שאלה אותו:
"אתה צריך כסף? לסיגריות? דמי כיס?" היא השאירה לו כסף.
האם המשיכה לבקר אותו בכלא. המטרה שלה הייתה לנסות להבין את הנער שרצח את בנה.
כעבור מספר חודשים ביקוריה של האם בכלא החלו להיות תכופים יותר.

בהיותו בן 17 עמד הנער הרוצח להשתחרר מן הכלא. אמו של הנרצח שאלה אותו:
"מה אתה הולך לעשות?"
"לא יודע אין לי אף אחד בעולם".
האם אמרה: "יש לי חבר שיש לו מפעל שם תוכל לעבוד".
קצין המבחן שאל את הנער: "היכן תלון?"
הנער ענה "איני יודע".
האם הציעה: "יש לי חדר פנוי, תלון אצלי".
הנער עבר לגור בביתה של האם.

כעבור 6 חודשים ביקשה ממנו לשבת עמה.
"אני רוצה לשוחח עמך… שב".
היא התבוננה בו ואמרה: "זוכר את היום בבית המשפט שבו הואשמת ברצח בני ללא כל מניע, כדי להצטרף לכנופיה? באותו יום אמרתי לך שאהרוג אותך.
"כן" הוא ענה לה. "לא אשכח את היום הזה".
היא התבוננה בו ואמרה: "הצלחתי! לא רציתי שילד שיכול לרצוח יוכל להמשיך ולהתקיים בעולם. ביקרתי אותך, דאגתי לך. עכשיו אתה בבית שלי ודאגתי לך גם לעבודה. אין לי אף אחד מלבדך. הבן שלי שנרצח היה עבורי הדמות המשמעותית היחידה בחיי. אתה כבר אינך אותו אדם. לי אין אף אחד אחר זולתך. רציתי לשאול אותך: האם תישאר כאן? אני זקוקה לבן ורוצה לדעת האם אוכל לאמץ אותך?"

סכנות שמירת הטינה

והנה דוגמה למה שיכול לקרות כאשר לא סולחים:

הגיעה לטיפולי מטופלת בת 72 שכבר למעלה מחצי שנה אינה מסוגלת להניע את זרועה הימנית מבלי לחוש כאב.
היא עברה פיזיותרפיה, טיפולי דיקור, עיסויים ועוד…
בזמן הטיפול, הסתבר לי שהזרוע שלה החלה לכאוב יום למחרת ההודעה על מותו הפתאומי של אביה המבוגר שהיה בן 94.
אביה היה זה שגידל אותה כל השנים לאחר מות אמה והיא חשה כלפיו אהבה רבה ומחויבות.
בתוך תוכה היא הרגישה שהיא "לא עשתה מספיק עבורו" וכעסה על עצמה.
לאחר הטיפול שכלל שיאצו, דיקור ושיטות המשלבות בין הגוף והנפש, היא חזרה להשתמש בזרועה הימנית.

אני מאחלת לכם גמר חתימה טובה! תיהנו ממתנת הסליחה שרק אתם יכולים להעניק לעצמכם ותזכרו שרק אחרי שאנחנו משחררים את כל האנרגיה הישנה דברים חדשים ונפלאים יכולים להתרחש בחיינו. סליחה היא לא רק עבור האחר… סליחה היא עבור הנשמה שלך.