בריאות לפי גישת הרמב"ם הינה:
"בולם רוגזו יפחית אוכלו ויגביר תנועתו"
אני בטוחה שכאשר את/ ה קוראים את המשפט הזה אתם מהנהים לעצמכם, מחייכים ואומרים: "איזה משפט נכון. כל כך מדויק". בחרתי בהגדרת המושג בריאות על פי הרמב"ם. הרמב"ם, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומחנך בן המאה ה- 12. נחשב לאחד האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות, אך גם בתרבות הערבית והאירופאית. הרמב"ם כתב ספרי רפואה רבים שחלק גדול ומשמעותי מדברי החוכמה שבהם נכונים לימינו בדיוק כפי שהיו נכונים לפני כמה מאות שנים. יש בהם הגיון בריא, תפישת מציאות שלמה והתייחסות לכל אדם כאחראי לשמירת בריאותו.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) הגדיר מצב של בריאות כ"מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מושלמת ולא רק העדר מחלה". בשנים האחרונות ההגדרה שונתה ברוח הזמן ועתה היא מכילה גם את היכולת "לנהל חיים פוריים מבחינה חברתית וכלכלית".
כיצד ניתן לעשות זאת? כיצד ניתן לשמור על הבריאות?
מדוע כדאי לנו לעשות זאת?
הגוף שלכם הוא ביתכם.
אחת הדרכים לשמור על בריאותנו היא להתייחס אל גופנו כאל בית – הבית שלנו!
ביכולתנו לשלוט על למעלה מ 70% מאיכות חייכנו ואריכותם. למעשה, בגיל 50 אורח החיים הוא שקובע 80% מדרך ההזדקנות. השאלה כיצד אנו מתייחסים לעצמנו הן בהבט הפיזי והן בהבט הרגשי הינה בעלת משמעות מרחיקת לכת על אריכות ימינו ועל איכותם.
נהוג לומר: "מוטב להוסיף חיים לשנים ולא שנים לחיים" אבל בעצם למה לבחור אם אפשר גם וגם?
בריאות בשיטת "בולם רוגזו"
הקשר שבין מתח לבריאות הוא קשר מוכר וידוע. קל מאוד להסביר כיצד תחת לחץ חלקנו נוטים יותר לפעילויות דוגמת עישון ושתיה על מנת להשיג הקלה מיידית (אך זמנית) מן המתח.
אחרים, נמצאים תחת עומס כה רב של משימות ומטלות שגורם להם לוותר על מנוחה, לצמצם שעות שינה, או ששנתם נודדת.
ההשפעות הפיזיולוגיות הישירות של עודף מתח הינן מורכבות ביותר ומדי יום נערכים מחקרים שעדיין חושפים נתונים חדשים.
מתח ידוע כפוגע בעמידותה של מערכת החיסון שלנו. כאשר מצב רוחנו מרומם ואנו מסופקים רגשית, תנגודת גופנו למחלות עולה. זאת לעומת מצבים רגשיים לא מאוזנים, כעסים, מתח ומצבים נוספים שחורגים מתחום האיזון. במצבי מתח מופרשים בגופנו הורמונים שונים, בין הבולטים שביניהם הורמון בשם "קורטיזול" שגורם לנזקים בריאותיים במערכות רבות בגופנו. מחקרים שונים הוכיחו כי במצבי מתח ורגשות שליליים מופיעים שינויים כימיים המתרחשים בגוף שגורמים להופעת מחלות חדשות וביניהן:
דלקות במקומות שונים בגוף, בעיות שינה, השמנה, סוכרת, בעיות עצביות שונות, מחלות קרדיולוגיות ועוד וכמובן החמרת מחלות קיימות.
בניגוד לנאמר, במצב שמחה, צחוק והנאה המוח משחרר הורמונים המכונים "אנדרופינים", שפועלים כמשככי כאבים טבעיים של הגוף. אלו משפיעים בדיוק הפוך: צמצום כאב, תנגודת גבוהה יותר של המערכת החיסונית לפתוגנים שונים ובעצם ניתן להתייחס אליהם כסוג של טיפול "אנטי אייג'ינג". לא סתם נהוג לומר: "הצחוק יפה לבריאות".
לא ניתן להפריד בין גוף ונפש. קיים קשר ישיר בין מצבי מתח מתמשכים ובין תגובות רגשיות שליליות לבין שכיחותן של מחלות. מאידך, קיים קשר בין מצב נפשי חיובי לבריאות פיזית ולהגברת יכולתו של גופינו להחלים ממצבי חולי שונים.
בריאות בשיטת "יפחית אוכלו"
"אכילה גסה לגוף כמו סם המוות, והוא עיקר לכל החולאים, ורוב החולאים שבאים על האדם הינם אלא או מפני מאכלים רעים או מפני שהוא ממלא את בטנו ואוכל אכילה גסה אפילו מאכלים טובים."
הרמב"ם דעות ד.
"ישים על ליבו שיאכל וישתה כדי להברות גופו ואבריו בלבד. לפיכך לא יאכל כל שהחיך מתאווה, ככלב וחמור, אלא יאכל דברים המועילים לגוף – אם מרים או מתוקים, ולא יאכל דברים הרעים לגוף, אף על פי שהם מתוקים לחיך."
הרמב"ם דעות ג
הרמב"ם מנחה אותנו לבחור את המזון לא רק על פי טעמנו, אלא על פי תועלתו לגופנו. אם המזון גם מועיל וגם טעים, הרווחנו. אך, אם המזון אינו מועיל, או אף מזיק, עדיף שנמנע ממנו לגמרי. הרמב"ם מדגיש מאוד את הכמויות המתאימות לאכילה, רק במצב של רעב וגם אז רק עד לשובע ולא יותר.
"לעולם – לא יאכל אדם, אלא שהוא רעב".
בעולמנו המודרני, כהיותנו חלק מתרבות השפע, רבים מאיתנו אינם מבחינים בין רעב לבין תיאבון. האכילה נעשית לאו דווקא מסיבות של רעב, אלא בנסיבות חברתיות, נסיבות רגשיות וכמענה לחסכים שונים. בכתביו הרפואיים מדגיש הרמב"ם את חשיבותם העצומה של הרגלי אכילה נכונים כתנאי בסיסי ומרכזי לשמירת הבריאות. כולנו מכירים את המזנונים המלאים בכל טוב שבהם אנו נתקלים באירועים חברתיים, מסיבות, חגים ומועדים ועוד אי אילו אירועים. השפע כה רב ופשוט קשה להתגבר ולוותר על טעימת כל אחד ואחד מן המעדנים המוגשים. אנשים רבים אוכלים בארוחה אחת שכזאת כמות קלוריות כל כך גדולה שיכולה היתה אף להתפרש על פני יומיים שלמים.
בעיות עיכול שונות: צרבת, גזים, נפיחות, שלשול, עצירות ועוד היו יכולות להצטמצם או אף להמנע בכלל אילו היינו מקפידים על אכילה בשעות נכונות, בכמויות נכונות ותוך התייחסות לאיתותי רעב אמיתיים.
בריאות בשיטת "יגביר תנועתו"
לפעילות ספורטיבית ולאורח חיים ספורטיבי יתרונות רבים בין החשובים שבהם שמירה על בריאות ואיזון גופניים ונפשיים.
המושג "נפש בריאה בגוף בריא" הוא לא מושג חדש, או ססמה ריקה מתוכן. מחקרים רבים שחלקם התבצעו אף על אוכלוסיות מחקר עצומות שמנו מאות אלפי נחקרים מעידים כי פעילות גופנית קבועה וסדירה הינה בעלת השפעה מניעתית ומיטיבה על שורת מחלות וביניהן: מחלות לב וכלי דם, מחלות מוח ומערכת העצבים, סוכרת, מחלות נשימה, בעיות במערכת העיכול, שיפור עמידותה של מערכת החיסון, שיפור פוריות ואיזון המחזוריות הנשית, שיפור בעיות קשב וריכוז, מניעה והקלה של מחלות נפש וביניהן דיכאון וחרדות ועוד…
בחלק מן המחלות הללו פעילות ספורטיבית שקולה בעוצמתה ואף עולה על יתרון הטיפול התרופתי. כמובן שבניגוד לנטילת תרופות לפעילות ספורטיבית אין כל תופעות לוואי, אלא אך ורק יתרונות. פעילות ספורטיבית מועילה להפגת מתחים, מקלה על בעיות שינה, מאפשרת חיזוק האמונה ביכולת העצמית להשגת יעדים ובכך משפרת דימוי עצמי שמתבטא בכל יתר תחומי החיים. בספורט קבוצתי מתאפשרת עבודת צוות, אינטראקציה קבוצתית חברתית שמאוד מועילה וחשובה במיוחד בתקופה שלנו שבה אנשים רבים חווים בדידות.
במאמר זה התייחסתי לכל אחד משלושת עמודי התווך של הבריאות באופן נפרד, אך חשוב להבין שהם משלימים זה את זה ומהווים שלם. מחד, לגוף יש השפעה חיובית על הנפש: כשבריאותך הפיזית טובה ואתה מרגיש טוב, גם נפשית סיכוי טוב יותר שתהיה מרוצה ונינוח. כמו כן, פעילות גופנית קבועה וסדירה היא כלי עוצמתי לשיפור מצב רוח. אימון קבוע מצמצם סיכון לדיכאון והוכח אף במחקרים שהוא עשוי להיות יעיל לא פחות\ וישנם מקרים שאף יותר\ מטיפול תרופתי. האימון משפר דימוי גוף שכמובן משפיע באופן חיובי על מצב הרוח.
תזונה מתאימה ונכונה משפרת גם היא את המראה ואת הבריאות ומשפיעה על המצב הרגשי. כאשר אנו אוכלים כפי מידתנו תזונה בריאה ומתאימה קל לנו לבצע פעילות גופנית ולהפיק ממנה את המירב וכפי שכבר ציינתי הפעילות הגופנית נפלאה לשיפור מצב הרוח!
לסיכום, דבריו הכל כך מדוייקים של מהטמה גאנדי:
"הבריאות היא העושר האמיתי ולא חתיכות כסף או זהב"
