תסמונת המעי הרגיז

תסמונת המעי הרגיז היא שכיחה מאוד בקרב האוכלוסייה המערבית שכיחות הסובלים ממנה נעה בין 10-20%. המעי הרגיז/ רגיש מהווה את בעיית העיכול השכיחה ביותר בגינה פונים לרופא המשפחה. שכיחות הנשים הסובלות מן התסמונת גדולה פי שלש לעומת שכיחותה בקרב הגברים.

התסמונת מתבטאת בעיקר בכאבי בטן עוויתיים המוקלים לאחר יציאה. הכאבים מוחמרים בתקופות של לחץ ומתח נפשי. סימפטום בולט נוסף הוא שינויים ביציאות: יציאות בלתי סדירות, עצירות או שלשול לסירוגין. תדירות היציאות אינה תקינה: יותר משלוש יציאות ביום, או פחות משלוש יציאות בשבוע. לעיתים קרובות הסובלים מן התסמונת מדווחים גם על תחושת נפיחות של הבטן, דחיפות למתן צואה ויציאות ריריות. צורת הצואה עצמה אינה תקינה והיא גושית וקשה או מימית. תהליך ההתרוקנות גם הוא אינו תקין ומלווה במאמץ, תכיפות או תחושת התרוקנות לא מלאה. לעיתים מופיעים סימפטומים נוספים: צרבת, כאבים בחזה, עייפות ואף תופעות נפשיות כחרדה ודיכאון. עוצמת הסימפטומים ותדירותם משתנה בין אנשים שונים ויכולה להתבטא בצורה קלה ביותר שכמעט ואינה פוגעת באיכות החיים ועד לתסמינים קשים בתדירות גבוהה שפוגעת קשות באיכות חייהם של הסובלים ממנה.

הגורמים לתסמונת על פי הרפואה המערבית:

במחקרים נמצא כי אצל הסובלים מן התסמונת הופיעו שינויים בקשרים העצביים וההורמונאליים המקשרים בין המוח למערכת העיכול ובין מערכת העיכול למוח. הגורמים לשינוי יכולים להיות: תורשתיים, סביבתיים, קשורים לזיהום במערכת העיכול או נפשיים.

המנגנונים המרכזיים:

א. הפרעה בתנועתיות של המעי
של המעי הגס והמעי הדק. תנועתיות יתר עלולה לגרום לשלשול. תנועתיות בלתי מספקת עלולה לגרום לעצירות.
ב. תחושת כאב סובייקטיבית
סף נמוך לתחושת כאב מדופן המעי, אפילו במצב של תוכן בעל נפח ולחץ נמוכים יחסית שאצל מרבית האוכלוסייה לא יגרום לכאב. התמלאות חלקי מעי / או פי הטבעת בנפח קטן אפילו שגורם ליצירת לחץ גז נמוך (יחסית), גורמת לכאב בטן וצורך בהתרוקנות דחופה ותכופה.
ג. סיבות נפשיות
כמחצית מן החולים (ויש הטוענים כי אף יותר) הסובלים מן התסמונת ופונים לטיפול מדווחים גם על בעיות נפשיות שהבולטות והשכיחות ביותר ביניהן הן חרדה ודיכאון. בעיות נפשיות משפיעות על תגובת החולה לתחושת כאב.
התסמונת היא כרונית. הסובלים ממנה בדרך כלל מתחילים לדווח על סימפטומים החל משנות העשרה המאוחרות ועד שנות העשרים. האבחנה נעשית על פי הסימפטומים המדווחים ולאחר שנשללה בעיה אורגנית.

הטיפול בתסמונת המעי הרגיש ברפואה הסינית

הרפואה הסינית מתייחסת לגוף- נפש כאל שלם. כל הסימפטומים (לא רק אלו הקשורים למערכת העיכול) מובאים בחשבון זאת כדי לאבחן את הקונסטיטוציה והמצב הכללי של המטופל- תוך התייחסות לאספקטים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים.

המטפל ברפואה סינית בוחן את המטופל באמצעות דופק, לשון, אבחנת גוף ומתשאל אותו לגבי כל המחלות הסימפטומים מהם הוא סובל. על פי כל הפרטים שאוסף המטפל, הוא קובע מהי האבחנה הסינדרומית של המטופל. הטיפול נועד להשיב את האיזון בגופו – נפשו של המטופל.

התיאוריה הבסיסית של הרפואה הסינית מבוססת על המודל של היין והיאנג. יין ויאנג הם מושגים המתארים שני מצבים מנוגדים. כל חלק ואיבר בגוף וכל סימפטום מתואר במונחים של יין ויאנג. רמות היין והיאנג מצויות בשינוי תמידי בגוף ויתכנו ארבעה מצבים אפשריים של חוסר איזון:
שני מצבי עודף: עודף יין / עודף יאנג.
שני מצבי חסר: חסר יין / חסר יאנג.

נדיר שאחד מן המצבים יופיעו לבדו. עודף וחסר של יין ויאנג כמעט תמיד מופיעים באופן משולב. קיימים מצבים של עודף מצד אחד וחסר מצד שני. קיימים גם גורמים נוספים: לחות, חוסר צ’י, סטגנציה, חום, קור, יובש ועוד. לדוגמא: במצב של תסמונת המעי הרגיש הסימפטום של צואה רכה ומתפזרת מצביע על עודף יין, אבל במקרה שהמטופל חש תחושת שריפה בזמן היציאה התופעה מצביעה גם על עודף יאנג. ברפואה המערבית ההסתכלות על בעיה בריאותית היא רק מבחינה פיזיולוגית-אנטומית. ברפואה הסינית לכל איבר מיוחסות גם תכונות נוספות: רגשות, איברי חושים, צבע ואלמנט. בנוסף, 12 מן האיברים העיקריים קשורים ל-12 מרידיאנים (ערוצי אנרגיה) עיקריים שזורמים בגוף. אם איבר פנימי יוצא מאיזון, המרידיאן שקשור אליו יפגע.

מסיבה זו, לא ניתן להשוות באופן ישיר בין האיברים הסיניים לאותם אייברים כפי שהרפואה המערבית תופסת אותם.

מנקודת מבט מערבית תסמונת המעי הרגיש משפיעה על המעיים הדקים והגסים. אבל, על פי הרפואה הסינית גם לטחול, לכבד, ולכליות יש תפקיד משמעותי בתסמונת.

חולשת צ’י הטחול- spleen qi deficiency
בעולם הרפואה הסינית הטחול נחשב כאיבר המרכזי בהסדרת מערכת העיכול.חשוב להבין כי לא ניתן להקבילו לטחול המערבי מבחינה תפקודית. הטחול הסיני מקביל יותר לתפקידי הלבלב המערבי.

מטופלים שהסינדרום העיקרי שלהם הינו חולשת טחול יסבלו גם מיציאות רכות וחולשה. סימפטומים אלו יחמירו במצבים שבהם המטופלים מתישים את עצמם. אצל מטופלים אלו, לעיתים לחץ באיזורי הכאב – מקל. יתכנו גם סימפטומים של גזים ונפיחות. טחורים גם מהווים אינדיקציה לחולשת טחול.

המטפל יערוך תשאול ויבחן דופק, לשון ואבחנת גוף ויתאים מרשם דיקור ופורמולת צמחים. הפורמולה הסינית שתורכב נשענת על המטריה מדיקה הקלאסית של הרפואה הסינית שנכתבה לפני כ-2000 שנה. המטפל ישתמש במרשמי הפורמולות הקלאסיות ועליהן יערוך מודיפיקציות מתאימות למטופל שלפניו. המטפל קובע את מינונו של כל צמח ואילו צמחים הוא יוסיף לפורמולה הקלאסית ועל אילו יוותר. זאת על פי מצבו של המטופל שלפניו.

אחת הפורמולות הקלאסיות למצבי חולשת טחול היא: Bu Zhong Yi Qi Tang.

לחות בטחול Spleen Dampness
בסינדרום זה, המטופל חווה סימפטומים דומים למצב הקודם של חולשת טחול ובנוסף לכך גם תחושת בחילה וכבדות, לעיתים התרוקנות לא שלמה של צואה, או אפילו יציאות קשות עם ציפוי רירי (מוקוס(. מצב זה נובע בדרך כלל מתזונה המבוססת על אכילת מזון שמן ומטוגן, אך עלול לנבוע גם ממצבים רגשיים של עודף חשיבה ועודף דאגה.

נקודות הדיקור שיבחרו יתמקדו בחיזוק טחול וסילוק לחות. הפורמולה הקלאסית במצב זה, שעליה תתבסס הפורמולה שתרשם למטופל היא: Shen Ling Bai Zhu San.

בנוסף, המטופל יקבל הדרכה לגבי תזונה ואורח חיים. על פי הרפואה הסינית, מזונות חלביים ועודף סוכר יוצרים לחות.

קור בטחול
מצב זה גורם לכאב עז. המטופל מרגיש צורך “להתקפל” בניסיון להקל על הכאבים. בסינדרום זה המטופל נרתע ממגע. סימפטום אופייני נוסף הינו עצירות. המטופל יקבל טיפול בדיקור ומוקסה, כדי לחמם את הטחול. הפורמולה הקלאסית שעליה יתבסס מרשם הצמחים שיקבל המטופל הינה: Da Jiang Zhong Tang. במצבים קשים יהיה צורך גם בצמחים עם אפקט משלשל- עד להטבה.

חולשת יאנג של כליות וטחול Spleen & Kidney Yang Deficiency
אנרגיית היאנג מספקת לגוף חום. חולשה יאנגית של טחול וכליות תגרום לתחושת קור, או למצב של כפות ידיים ורגליים קרות. מטופלים אלו יסבלו משלשול בוקר שעשוי להכיל מזון בלתי מעוכל. סימפטומים נוספים: כאב גב תחתון כרוני, חשק מיני (ליבידו) נמוך, השתנה תכופה ובמצבים קיצוניים חוסר שליטה על שלפוחית השתן.

טיפולי הדיקור יתבססו על חיזוק אנרגיית היאנג. הפורמולה הקלאסית שעליה תתבסס הפורמולה שתרשם למטופל הינה: Shi Shen Wan.

סטנגציה של צ’ הכבד Liver Qi Stagnation
על פי הרפואה הסינית הכבד הינו האיבר שהכי נפגע במצבי מתח, כעס והדחקה. במקרים כאלו אנרגיית הצ’י של הכבד אינה זורמת בצורה חופשית ולמעשה נוצרת סטגנציה של האנרגיה שלו. במצב זה תתכנה גם תופעות של דיכאון, מצבי רוח, עצבנות. אצל נשים הסובלות מסטגנציה של אנרגיית הכבד יהיו מחזורי הווסת כואבים ו/או בלתי סדירים וסבירות גבוהה למצבים של PMS- מתח טרום ווסתי

אצל מטופלים אלו תתכן גם צואה בצורת גללי עיזים (כדורים) ונטייה לכאבים מפושטים, במיוחד באיזור שתחת הצלעות. במקרים מסוימים גם, בחילות, הקאות, צרבות. הסימפטומים נובעים ומחמירים כתוצאה מלחץ נפשי.

דיקור ושיאצו, מאוד אפקטיביים בהרגעת הכבד והנעת הסטגנציה. בנוסף גם תרגול Tai Chi / Qi Gong.. פורמולות הבסיס במקרה של מטופל שסובל ממעי רגיש הנובע מסטגנציה של הכבד הינה: Chai Hu Shu Gan San.

חוסר איזון בין הכבד והטחול Liver & Spleen Disharmony
חוסר איזון בין כבד וטחול גורם לעצבנות יחד עם נפיחות ביטנית וכאב. הסימפטום הבולט יהיה שלשול ועצירות לסירוגין. מתח, תסכול וכעס מחמירים את המצב.

הפורמולה הקלאסית השכיחה שעליה יתבסס מרשם הצמחים שינתן למטופל הינה: Xiao Yao Wan.
במצבים שבהם הנטייה היא יותר לשלשול, פורמולת הבסיס תהיה: Tong Xie Yao Fang.
טיפול הדיקור יתמקד על חיזוק אנרגיית הטחול והרגעת הכבד.

חום ולחות במעי הגס Damp heat in Large Intestines
כאב בטני ושלשול יחד עם תחושת דחיפות מאפיינים את הסינדרום הזה. השלשול הוא בדרך כלל עם נטייה לכיוון צבע צהוב והוא נוטה להיות בעל אופי “מתפרץ”, עם ריח חריף ותחושת צריבה. אפיון החום של הסינדרום מצביע על כך שיתכן מצב של זיהום ברמה מסויימת. למרות שזהו מצב של זיהום כרוני שלא תמיד יתבטא בבדיקות מעבדה מערביות. בנוסף תהיה נטייה לתחושת כבדות של הגוף והגפיים ותחושת מלאות בחזה.

הדיקור יתמקד בסילוק חום ולחות והפורמולה הקלאסית היא: Ge Gen Huang Qin Huang Lian Tang.

תסמונת המעי הרגיש הינה תסמונת מורכבת ברפואה המערבית וגם ברפואה הסינית. במקרים רבים הסינדרומים הסיניים שנזכרו במאמר מופיעים בצורה מעורבת והטיפול מותאם על פי מה שמציג המטופל. בכל מקרה הטיפול תמיד מתבסס על טיפול משולב: צמחים, דיקור, מגע ותזונה ואלו מותאמים לכל מטופל באופן אישי. זאת כדי להשיג את האפקט הטיפולי היעיל ביותר.

תזונה ואורח חיים

• חשוב להקפיד על ארוחות קבועות ומסודרות. ארוחות קטנות במשך היום (4-5 ארוחות ביום) במקום 3 גדולות עשויות להקל.
• חשוב להקפיד על צריכת סיבים תזונתיים ולהרבות באכילת ירקות ופירות, דגנים מלאים, סובין.
• חשוב להקפיד ולשתות מספיק מים 10-12 כוסות ביום.
• רצוי לחדול מצריכת מזונות העלולים לגרום לתגובה אלרגית או מזונות שאתם רגישים אליהם.
• מומלץ לחדול מצריכת חלב בקר ומוצריו. מוצרי חלב הם לעיתים קרובות גורם מרכזי בתסמונת המעי הרגיז. אצל רבים גם מוצרי חלב עיזים וכבשים גורמים לרגישות בגלל רגישות לחלבון החלב/ או סוכר החלב.
• כדאי להימנע מסוכר ופחמימות מעובדות.
• חשוב להרבות בצריכת סיבים תזונתיים של מחיטה: שיפון , כוסמין וכו’. תזונה עשירה בסיבים, זרעי פשתן טחונים מומלצים במצבים של מעי רגיז. יש להימנע מסובין שמקורו בחיטה , עשוי להחמיר את הסימפטומים אצל רבים.
• מוטב להמעיט בשתיית אלכוהול ומשקאות המכילים קפאין ובאכילת שוקולד ומזון מתובל. קפאין מגביר את תנועתיות המעי. יש להמעיט גם בנטילת תרופות המכילות קפאין (כגון: תרופות נגד מיגרנה).
• טבק מגביר את תנועתיות המעי, לכן יש להימנע כליל מעישון ומניקוטין (גם בצורת טבליות לעיסה).
• כשהסימפטום העיקרי הוא עצירות , יש להרבות בצריכת סובין ובשתיית מים.
• מומלץ לצרוך תכשירים פרוביוטיים.
• כדאי להמעיט בצריכת מזונות המגבירים ייצור גזים (קטניות, כרוב, כרוב ניצנים, ברוקולי, כרובית ובצל, יין אדום, בירה ועוד).
• אוכל שמן מגביר את תנועתיות המעי, לכן מומלץ להימנע מאוכל מטוגן, קרמים, חמאה, מרגרינה, מיונז ובשר אדום.
• רצוי להימנע ממתיקים מלאכותיים הגורמים לעתים קרובות לבעיות עיכול, בעיקר אלה המכילים סורביטול (מוצרי דיאט שונים, לעיתים גם גומי לעיסה).
• פעילות ספורטיבית באופן קבוע וסדיר- מסייעת להסדרת פעילות המעיים וכן להקלה על מצבי מתח נפשי