לא שקט – אלא חכם מדי למערכת: טיפול אינטגרטיבי בנער עם הפרעת קשב ADHD
איך טיפול משולב בגוף-נפש עזר לילד בן 12 למצוא את עצמו מחדש- בלי ריטלין ובלי סטיגמות
מאת: מיכל שלזינגר – פסיכותרפיסטית אינטגרטיבית שילוב פרחי באך, רפואה סינית ועוד
לא שקט – אלא חכם מדי למערכת: טיפול אינטגרטיבי בילד עם הפרעת קשב
הערה חשובה:
כל הפרטים שונו כדי לשמור על פרטיות
המורה מתקשרת, שוב. "הוא לא יושב רגע אחד. מפריע לכולם. קם, מתפרץ, מתווכח. חבל, הוא חכם , אבל ככה הוא לא יוכל להצליח."
ההורים כבר קיבלו לא מעט טלפונים, מבטים, רמיזות. הם מרגישים תקועים בין הרצון לעזור לבנם, לבין מערכת שמבקשת מהם "לתת לו ריטלין וכמה שיותר מהר".
כך הגיע אליי עומר (שם בדוי), בן 12, ילד מבריק, רגיש, עם עיניים בורקות – ומבט שחושף כאב שאולי רק ילדים מאוד אינטיליגנטיים יודעים להסתיר.
המאמר הזה נכתב כדי לשתף על טיפול אינטגרטיבי שעשיתי עם עומר, ילד שאובחן עם ADHD, אך לא ביקש "תיקון" – אלא הקשבה. לאורך הדרך שילבתי כלים מגוונים: שיחה, קלפים , NLP CBT פרחי באך, שינוי תזונתי, עבודה עם ההורים – והתוצאה הייתה שינוי עמוק, יציב ומשמעותי.
מהי בעצם הפרעת קשב וריכוז (ADHD)?
ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) היא הגדרה המתארת שילוב של שלושה מרכיבים עיקריים:
- קושי בקשב וריכוז לאורך זמן
- אימפולסיביות (פזיזות בתגובה)
- היפראקטיביות (תנועה מוגברת, חוסר שקט גופני ומנטלי)
ההפרעה מופיעה בצורה שונה אצל כל ילד: יש ילדים שקטים החולמים בהקיץ, ויש ילדים כמו עומר , שחוסר השקט הגופני והמנטלי שלהם נוכח מאוד.
ההגדרה הזו מופיעה בספר ה־DSM (מדריך האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי), והיא נבנתה כך שתאפשר סיווג, אבחון והתאמה של טיפול תרופתי.
אבל רגע, מהו באמת ה DSM ?
ולמה חשוב להבין את ההקשר?
DSM הוא מדריך אבחוני שמשמש אנשי מקצוע ברחבי העולם. תפקידו לסווג תסמינים להתוויות רפואיות, ובעקיפין, לאפשר התאמה של תרופות.
אבל חשוב לדעת , ה־DSM לא עוסק בריפוי, אלא בהגדרה. הוא כלי שמקטלג התנהגויות אנושיות והמטרה היא התאמת תרופות- ולא תמיד לוקח בחשבון הקשר רגשי, תזונתי, משפחתי או סביבתי.
במילים אחרות: ילד כמו עומר, שנמצא משועמם, לא מאותגר, עם עומס חושי גבוה, רגישות גבוהה וצרכים רגשיים שלא מקבלים מענה , יוגדר בתוך 20 דקות של אבחון כ"סובל מ־ADHD" עם המלצה לריטלין, גם אם הבעיה העמוקה היא בכלל סביבתית או רגשית.
וזה היה בדיוק המקרה שלו.
ההתחלה – ילד "בעייתי" עם עיניים חכמות
כשההורים הגיעו איתו לפגישה הראשונה, הם נשמעו מבולבלים אך פתוחים.
"אנחנו לא נגד טיפול, אבל לא מרגישים שניסינו מספיק דרכים. הוא ילד כל כך חכם, הוא פשוט מתפוצץ משעמום בכיתה."
עומר ישב מולי, מתנדנד, סקרן, מבריק, אבל גם קופצני. כשהתחלתי לדבר איתו, הוא קטע אותי אחרי חמש שניות, אבל ידע בדיוק לאן אני חותרת.
"כולם אומרים לי שאני מפריע. אבל אולי הבעיה זה שהם מדברים לאט."
הילד הזה לא ביקש שקט , הוא ביקש תנועה, עניין, הקשבה, והכרה.
העבודה איתו – כלים טיפוליים שמכירים בילד, לא רק בהגדרה
פרחי באך – תהליך רגשי ולא רק הרגעה
בחרתי להתחיל עם תמציות עדינות שיתמכו בו רגשית, במיוחד בהתמודדות מול מסגרת שמרגישה לו לוחצת, מול מורים ששופטים אותו, ומול רגשות אשם שהוא נושא:
- Impatiens – לחוסר סבלנות ותחושת חוסר התאמה לקצב הסביבה
- Vervain – לילדים מלאי אנרגיה ונחישות שמתפרצת לכל הכיוונים.
- Chestnut Bud – לעיבוד למידה וחיזוק הקשב
- Walnut – לתמיכה בשינוי הרגלים ומעברים
בשלב ראשון נתתי לו הרכב שעוזר לו להירגע ולהתייצב. רק בהמשך – כשנוצר בסיס יציב – עברנו לתמציות "שורש" שיכולות לגעת ברגשות עמוקים יותר ולעודד תהליכי צמיחה.
CBT לילדים – ללמד אותו על עצמו
במפגשים עבדנו בשפה מותאמת גיל. לימדתי אותו להכיר את הדפוס שלו:
- מתי הוא קופץ כי הוא מתרגש?
- מתי זה נובע משעמום?
- ואיך אפשר "לשחק עם זה" מבלי להיענש?
עבדנו על תרגולים של הרפיה, שימוש בשעון טיימר פנימי, והצבת מטרות קצרות וברורות (למשל: להתרכז 5 דקות ואז לקבל פרס קטן).
NLP וקלפים טיפוליים, דמיון ומסרים פנימיים
במפגש מסוים השתמשנו בקלפים טיפוליים. הוא בחר קלף עם ילד שמטפס על חבל.
"זה אני", הוא אמר. "אף אחד לא יודע כמה קשה להחזיק את עצמי כל הזמן."
שם הבנו עד כמה הוא מודע לקושי, וכמה הוא משתדל – גם אם זה לא נראה לעין.
בתרגול NLP קצר, יצרנו "גיבור פנימי" בתוכו, דמות שמבינה אותו ותומכת בו גם כשקשה. זה חיזק מאוד את הביטחון שלו בעצמו.
שינוי תזונתי – לא קסם, אלא בסיס רגשי וגופני
במקביל, עבדתי עם ההורים על שינוי בתזונה:
- הפחתת סוכר ומזון מעובד
- העלאת חלבון איכותי ושומנים טובים
- ארוחות קבועות לאורך היום
- הפחתת קפאין (קולה) ומעוררים וצבעי מאכל
תזונה משפיעה ישירות על ויסות רגשי, רמות אנרגיה וריכוז. תוך שבועיים , ההורים דיווחו על שיפור בשינה, ירידה בעצבנות, ותחושת יציבות כללית.
ליווי הורי – כי ההורים הם חלק מהמערכת
כמובן שליוויתי גם את אימו של עומר. היא הייתה מתוסכלת, הרגישה אשמה, ובעיקר עייפה.
"אני כל היום רק מגיבה. מרגישה שאני תמיד צריכה להציל אותו ממשהו."
עבדנו על שינוי גישה: ממאבק, להובלה. מעצבים לתגובה חדשה: פחות ענישה, יותר תיווך רגשי.
התאמתי לה גם תמצית פרחי באך להרגעת אשמה, חיזוק האמון באימהותה, והגברת הסבלנות. השילוב הזה יצר שינוי גם במערכת הביתית.
התוצאה – ילד שמרגיש שיש לו מקום
אחרי כארבעה חודשים של טיפול:
- עומר הפסיק "להתפוצץ" באמצע שיעור
- התחיל לשתף פעולה עם המורים בצורה חיובית
- הצליח לקבל משוב בלי להרגיש מותקף
- זכה להכרה מצד חברים – ולא רק לתגובת "אתה מפריע"
לקראת סוף השנה, קיבל תעודת הצטיינות על התקדמות אישית.
וההורים? הם נשמו לרווחה.
אלא בגלל שהוא סוף סוף הרגיש שמותר לו להיות הוא.
לסיכום – ילד עם ADHD לא זקוק לתיקון, אלא להבנה, חיזוק, כלים סבלנות והמון הכלה ואהבה.
הילדים שלנו לא נולדים עם כפתור ריטלין. הם מגיעים עם נשמה, גוף, סקרנות וכאב.
כאשר אנחנו מקשיבים באמת – לא להגדרה, אלא לילד עצמו – נפתח פתח לריפוי עמוק.
הגישה שלי משלבת:
- שיחה בגובה העיניים
- כלים מעולם ה־CBT וה־NLP
- קלפים טיפוליים ועבודה עם דימויים
- פרחי באך מותאמים אישית
- תזונה מותאמת ומאזנת
- ליווי הורי תומך
כך יוצרים שינוי – לא רק בהתנהגות, אלא בהרגשה.
כי ילד שמרגיש שמבינים אותו – לא צריך לצעוק כדי שישמעו.
ואני כאן, כדי לשמוע, להכיל, וללוות אתכם בתהליך, אתכם ואת בנכם או בתכם.
"טיפול טוב משנה מזלו של אדם".
מוזמנים באהבה
אני כאן עבורכם.
