מילון מטפיזי – סיבתיות רגשית – נפשית למחלות וסימפטומים
כשהגוף צועק את מה שהלב שותק (מא' ועד ת')
מבוסס על משנתם של: לואיז היי, ריקול הילינג (גילברט רנו), הרפואה הגרמנית החדשה (GNM), איווט רוז, דבי שפירו.
⚠️ הבהרה קריטית: בין הרוח לחומר – המדריך המלא
לפני שנצלול לפירוש הסימפטומים, חשוב לי לעשות סדר ולשים את הדברים בפרופורציה הנכונה.
- המיקוד במסמך זה:
האלפון שלפניכם מתמקד אך ורק ברובד הרגשי-נפשי-רוחני. הוא נועד לשפוך אור על הקונפליקטים הפנימיים והטראומות שמפעילים את המחלה.
- המציאות הפיזית בעידן שלנו:
איננו חיים בבועה. הגוף שלנו מתמודד היום עם עומס חסר תקדים שמשפיע ישירות על הבריאות, מעבר לפן הרגשי:
- רעילות סביבתית: חשיפה יומיומית לחומרי הדברה, מתכות כבדות, מזון מתועש וזיהום אוויר.
- אתגרים חיסוניים: השפעות של וירוסים, חיסוני קורונה ותרופות שונות.
- קרינה: חשיפה מתמדת לרשתות סלולריות (5G), מסכים וחשמל (EMF).
כל אלו יוצרים "רעש" פיזיולוגי ודלקתיות שמחלישים את המערכת.
- הדרך לריפוי אמיתי:
הבנת השורש הרגשי היא צעד קריטי, אך לרוב אינה מספיקה לבדה. מניסיוני הקליני, טיפול עמוק, מדויק ויעיל מחייב ליווי מקצועי הוליסטי (גופנפש).
כדי שהגוף יוכל לשחרר את הטראומה ולהחלים, הוא חייב לקבל תמיכה פיזית מדויקת הכוללת:
- דיוקים בתזונה: התאמה אישית להפחתת דלקתיות.
- תוספים ומינרלים: להשלמת חוסרים וחיזוק המערכת.
- ניקוי רעלים: פינוי הפסולת שהצטברה ברקמות.
- איזון עדין: שילוב של הומיאופתיה ופרחי באך.
ראו במסמך זה "טעימה" בלבד – צוהר להבנת השפה של הגוף שלכם, והזמנה למסע ריפוי שלם.
מבוא: מחלה או החלמה? (לפי הרפואה הגרמנית החדשה וריקול הילינג)
מה שאנו מכנים "מחלה" הוא למעשה תוכנית ביולוגית מיוחדת שהמוח מפעיל כפתרון לקונפליקט הישרדותי. לכל תהליך כזה יש שני שלבים:
- השלב הפעיל (Active Phase): שלב הסטרס. הגוף בכוננות (למשל: נדודי שינה, ידיים קרות, אין סימפטומים כואבים).
- שלב הריפוי (Healing Phase): הקונפליקט נפתר (במציאות או בתודעה). המוח נותן הוראה לשקם את הגוף. כאן מופיעים רוב הסימפטומים: דלקות, כאבים, הפרשות, חום, עייפות.
ההבנה הזו הופכת את הפחד לאמון: הגוף לא תוקף את עצמו, הוא מתקן את עצמו.
חשוב לזכור: שורש הבעיה אינו נובע בהכרח מההווה. לעיתים המקור הוא בתקופת ההריון (מה אמא הרגישה כשהייתי ברחם?) או בהעברה בין-דורית (טראומות של סבתא/אבא שעברו בגנטיקה).
א' – אוזניים, אנדומטריוזיס, אלרגיות, אלצהיימר, אמינוריאה, אנמיה, אנגיומה, אימפטיגו, אקנה, אפנדיציט
- אגודל (ידיים): מייצג את האינטלקט והדאגה. אובססיביות מחשבתית וקושי לשחרר שליטה.
- אוזניים (פירוט נרחב):
- כאבי אוזניים/דלקות: "אני רוצה שקט". כעס על רעש, צעקות או מריבות בבית.
- ירידה בשמיעה: התנתקות מרצון. בידוד חברתי, סירוב לציית להוראות ("אני לא שומע בקולכם").
- טינטון (Tinnitus – צפצופים): סירוב להקשיב לקול הפנימי. "רעש" שנועד למסך שקט מפחיד. בריקול הילינג: קונפליקט פרידה הקשור לשמיעה ("הלוואי לא הייתי שומע את הבשורה הזו").
- ורטיגו / מחלת מנייר: פחד לאבד שליטה. תחושה שהקרקע נשמטת, המחשבות מפוזרות. "אני לא רוצה לשמוע יותר ואני מאבד איזון בחיים".
- אוטם שריר הלב: (ראה ל' – לב).
- אוסטיאופורוזיס: ירידת ערך עצמי עמוקה ("אני חסרת תועלת", "אין לי תפקיד יותר"). אובדן התמיכה הפנימית.
- אטופיק דרמטיטיס / אקזמה: העור כגבול. קונפליקט פרידה כפול וסותר: מצד אחד "געגוע למגע שאבד" (פרידה), ומצד שני "רצון להרחיק מגע חונק/לא רצוי".
- אימפטיגו (סעפת): "מישהו פלש לגבולות שלי בצורה מלוכלכת". כעס, תחושת לכלוך ופגיעות עורית.
- אינסומניה (נדודי שינה): פחד מאובדן שליטה ("מוות קטן"). "קונפליקט השומר" – צורך להישאר ער כדי לשמור על המשפחה (זיכרון קדום של סכנה בלילה).
- אלרגיות (פירוט): דחייה של המציאות. המערכת תוקפת "אויב" שמזכיר טראומה מהעבר (ה"טראק").
- ביצים: קונפליקט של "פוטנציאל" ויצירת חיים.
- גלוטן/חיטה: "קונפליקט הלחם". הלחם מייצג את האבא והמשפחה. מריבות סביב השולחן או בעיה עם דמות האב.
- בוטנים: קשור לכוח (Power) וכסף. פחד הישרדותי.
- פניצילין: קונפליקט נגד "העזרה". תחושה שהעזרה מסוכנת לי.
- פולן (אבקנים): קונפליקט מיני/פרידה. פחד מטראומה שקרתה באביב.
- שמש: אלרגיה לאבא (השמש כסמל אבהי).
- אלצהיימר: סירוב מוחלט להתמודד עם העולם כפי שהוא. חוסר תקווה, חוסר אונים. רצון לחזור לילדות ולטיפול של אחרים.
- אמינוריאה (היעדר וסת): דחייה של הנשיות. בריקול הילינג: "לא רוצה ילדים" או "אני חייבת להיות גבר כדי לשרוד". לעיתים עקב טראומה מינית.
- אנגיומה (כתם לידה דמי): "אני רוצה להביא יותר דם (משפחה) למקום הזה". קונפליקט של פרידה או רצון שמישהו מהמשפחה יהיה נוכח.
- אנדומטריוזיס: "הבית שלי נמצא במקום אחר". קונפליקט של חוסר יכולת לקנן בבית הנוכחי ("הבית לא בטוח לתינוק"). תחרותיות ופרפקציוניזם.
- אנמיה: חוסר שמחת חיים. תחושת "אני לא מספיק טוב" בתוך המשפחה (דם=משפחה). "כן, אבל…".
- אפנדיציט: "קונפליקט של לכלוך" (לרוב קשור לכסף/דמי כיס), מבוי סתום, כעס שלא ניתן לעיכול.
- אקנה: דחייה עצמית. קונפליקט תדמית ("אני דוחה") ורצון להרחיק אחרים ממגע.
ב' – בטן, בהונות, בעיות זקפה, בעיות קשב, בלוטת התריס, ברונכיטיס, ברכיים
- בטן (קיבה): פחד משינויים, חוסר יכולת "לעכל" את החדש. ויתור על כוח אישי.
- בהונות: בוהן גדולה (ייעוד ונתיב החיים), שאר הבהונות (רגשות, כעס, ביטחון).
- בעיות זקפה (אימפוטנציה): לחץ ביצוע, פחד מכישלון. בריקול הילינג: קונפליקט של ירידת ערך מינית ("אני לא גבר מספיק") או מנגנון הגנה ("לא רוצה לתת זרע לאישה הזו").
- בעיות קשב וריכוז (ADD/ADHD):
- קשב: "קונפליקט השומר". הצורך להיות ערני לכל הכיוונים ולסרוק סכנות.
- היפראקטיביות: "אם אעצור – אמות". צורך בתנועה מתמדת להישרדות (ראה ה').
- בלוטת התריס: תחושת השפלה ("אף פעם לא מגיעים אלי"). קונפליקט של זמן (למהר כדי לשרוד או רצון שהזמן יעצור).
- ברונכיטיס: מריבות בטריטוריה. "נושפים בעורפי" ואני משתעל את הפולש החוצה.
- ברכיים: אגו, גאווה. פחד משינוי כיוון, חוסר יכולת להיכנע/להתכופף.
ג' – גב, גיד אכילס, גיליאן בארה, גלי חום, גמגום, גרון
- גב (עמוד השדרה): עמוד האישיות. כל פגיעה בגב מעידה על ירידת ערך עצמי:
- גב עליון: ירידת ערך רגשית ("לא אוהבים אותי").
- גב תחתון: ירידת ערך הישרדותית/כלכלית ("אין לי גב", "לא מצליח לפרנס").
- גיד אכילס: "אני לא מספיק מהיר/חזק" בתחרות של החיים. קונפליקט טריטוריאלי של ביצועים.
- גיליאן בארה: קונפליקט מוטורי חריף. "אני תקוע", "אסור לי לזוז". שיתוק מתוך פחד.
- גלי חום: פחד מהזדקנות, דחייה של הנשיות המשתנה. חום פנימי של כעס או תשוקה שלא מומשה.
- גמגום: פחד מסמכות. קונפליקט בין "צריך לדבר" לבין "אסור לדבר" (סוד משפחתי או פחד מאב דומיננטי).
- גרון: ביטוי ויצירה. דלקות = כעס על מילים שלא נאמרו. גוש בגרון = פחד ובכי עצור.
ד' – דיבור, דיכאון, דלקות, דם, דלקת שקדים
- דלקת שקדים (Tonsillitis): "אני לא יכול לבלוע את זה". תחושה שפספסתי משהו שרציתי להשיג ("החתיכה").
- דיבור (קשיים/איבוד קול): הלם/טראומה שגרמו ל"אלם". סוד שאסור לגלות.
- דיכאון: כעס מופנה פנימה. הנפש דורשת מנוחה (Deep Rest) מהדמות שהאדם משחק. תחושת חוסר אונים בטריטוריה.
- דלקות: כעס בוער. לרוב זהו שלב הריפוי שבו הגוף מזרים דם וחום לשיקום הרקמה.
- דם: שמחת חיים. לחץ דם גבוה = מתח ושליטה. נמוך = תבוסתנות.
ה' – הלוס ולגוס, היפראקטיביות, הפלות חוזרות, השמנה, הרפס, התמכרויות, התעטשות
- הלוס ולגוס (עצם בולטת ברגל): "אני סוחבת את אמא עלי". המחויבות לאחרים גדולה מהמחויבות לעצמי.
- היפראקטיביות: תחושת דחיפות. קונפליקט תנועה והישרדות: זיכרון תאי של מישהו שקפא/נח ונתפס/מת, ולכן הילד חייב לזוז כדי לשרוד.
- הפלות חוזרות: "העובר לא בטוח". הרחם פולטת את העובר להגנה (זוגיות לא בטוחה, זיכרונות מוות בלידה בשושלת, קונפליקט "הילד יגזול לי את המקום").
- הרפס זוסטר (שלבקת חוגרת): "מחכה לנעל השנייה שתיפול". מתח ופחד עמוק. קונפליקט של "לכלוך" על העור.
- הרפס (שפתיים/מין): מילים צורבות, אשמה. קונפליקט של הפרדה ומגע ("רוצה מגע ולא מקבל" או "קיבלתי מגע מלוכלך").
- השמנה: "שריון" הגנה. קונפליקט הפליט (אגירת נוזלים מבדידות), צורך "להיראות" גדול כדי לשרוד, או הגנה מפני פגיעה מינית (השמנה באגן).
- התמכרויות: בריחה מעצמי וחוסר אהבה עצמית.
- אלכוהול: רצון לשכוח, חוסר תוחלת.
- סיגריות: הגנה, מיסוך, צורך ב"אוויר", סימון טריטוריה (עשן).
- פחמימות: כמיהה לאהבה ולאמא (פיצוי).
- התעטשות: "אני מוציא את זה החוצה". דחייה של משהו שמציק לי.
ז' – זיהום פטרייתי
- זיהום פטרייתי (קנדידה, פטריות עור): שלב הריפוי של קונפליקט. תחושת פיזור, הזנחה, או קונפליקט של "לכלוך" שהפטריות באות לנקות.
ח' – חוליות, חניכיים, חרדות
- חוליות (עמוד שדרה):
- צוואר (C1-C7): ירידת ערך אינטלקטואלית ("אני לא מספיק חכם"). חוסר תקשורת בין הראש לגוף.
- חזה (T1-T12): ירידת ערך רגשית. T1-T4 קשור ללב/ריאות ("לא אהוב").
- מותנית (L1-L5): ירידת ערך הישרדותית/מינית/כלכלית. פריצת דיסק L4-L5 = קריסה תחת הנטל הכלכלי.
- חניכיים: (ראה ש' – שיניים).
- חרדות: חוסר אמון בזרימה, בריחה לעתיד מפחיד. נשימה שטחית.
ט' – טבור, טחורים
- טבור: ניתוק מהאם, ניתוק מהמקור. "הפצע הראשוני".
- טחורים: פחד מדד-ליין (זמן), לחץ לסיים דברים, כעס על העבר, זהות לא ברורה ("לא מוצא את המקום שלי").
כ' – כולסטרול, כבד, כליות, כסיסת ציפורניים, כתפיים, כאבי ראש
- כאבי ראש: ביטול עצמי ("אני לא שווה"), ביקורת עצמית קשה.
- כבד: כעס, טינה, פחד ממחסור (רעב/כסף). כבד שומני = אגירת כעס.
- כולסטרול: "אני חייב לבנות את עצמי לבד". תחושה שאין תמיכה משפחתית/שבטית (הכולסטרול כחומר בניין לחיזוק).
- כליות: פחד, אכזבה, קונפליקט של "המים" (הצפה רגשית/טביעה), בעיות שותפות וזוגיות.
- כסיסת ציפורניים: תסכול, כעס על אחד ההורים, "אוכל את עצמו".
- כתפיים: נשיאת עול העולם. אחריות יתר.
ל' – לב, לבלב, לוקמיה, לשון
- לב (Lev): מרכז האהבה והטריטוריה.
- רשרוש בלב: רצון לעשות רעש כדי שיאהבו אותי/ישמעו אותי.
- אוטם שריר הלב (התקף לב): קונפליקט טריטוריאלי חריף (איבוד הבית/עסק/אישה). ההתקף מתרחש לרוב בשלב הריפוי.
- לבלב (סוכרת): איבוד המתיקות, עצב, מריבות בבית ("הבית חצוי").
- לוקמיה: שלב הריפוי של קונפליקט ירידת ערך עצמי עמוקה ("אני בושה לשושלת"). מח העצם משקם את עצמו.
- לשון: היכולת לטעום את החיים (הנאה) ולהתבטא. נשיכת הלשון = ענישה עצמית.
מ' – מוח, מיגרנה, מחלת הנשיקה, מעיים, מרפק
- מוח (סרטן/גידולים): עקשנות, סירוב לשנות דפוסים. קונפליקט של זהות ושליטה.
- מחלת הנשיקה (Mononucleosis): פחד מהטורף ("נשיקת המוות"), ערך עצמי נמוך, "חייב להתמודד לבד ואין לי כוח".
- מיגרנה: פרפקציוניזם, פיחות ערך אינטלקטואלי ("אני לא חכם מספיק"). מופיעה לרוב בשלב הריפוי (סופ"ש).
- מעיים: עיכול המציאות.
- עצירות: קמצנות, אגירה.
- שלשול: פחד, בריחה.
- קוליטיס/קרוהן: "גועל נפש" שאני לא מצליח לעכל. ביטול עצמי מוחלט לטובת ריצוי.
- מרפק (טניס/גולף):
- מרפק טניס (חיצוני): "רוצה להדוף מישהו ממני". קונפליקט ביצוע ("חייב לעשות ולא רוצה").
- מרפק גולף (פנימי): "רוצה לחבק/למשוך אלי משהו ולא יכול".
נ' – נחירות, נשירת שיער, נשימה
- נחירות: סירוב לשחרר דפוסים. הגנה על הטריטוריה בלילה ("נביחה" להרחקת טורפים).
- נשימה (ריאות): פחד לקחת חיים. דיכאון, יגון, פחד למות.
- נשירת שיער: מתח, אובדן שליטה. קונפליקט "פרידה מההגנה" (אובדן סמכות/אבא).
ס' – סימפיזיוליזיס, סרטן השד, סרטן כללי, סחרחורת
- סימפיזיוליזיס (בהריון): "אני לא יכולה לקחת את הצעד הזה". פיצול בין הרצון ללדת לבין הפחד/רצון לברוח.
- סרטן (כללי): טינה עמוקה, ייאוש, אובדן זהות לטובת ריצוי.
- סרטן השד:
- חוק הצדדיות (לאישה ימנית): שד שמאל = אמא/ילד ("הקן"). שד ימין = פרטנר (בן זוג/אבא).
- סוג הקונפליקט: צינוריות = פרידה/קריעה. בלוטות = דאגה/מריבה.
- סחרחורת: חוסר יציבות, סירוב להביט לאמת.
ע' – עקרות, עיניים, עייפות, עצירות
- עיניים (פירוט נרחב): מה אני לא רוצה לראות?
- עפעפיים: רצון לעצום עיניים ולנוח מהמציאות (דלקת).
- שעורה: כעס על משהו שראיתי ("עין רעה", "מלוכלך").
- קוצר/רוחק ראייה: פחד מהעתיד או חוסר יכולת לראות את ההווה.
- יובש: עיניים כועסות, סירוב לסלוח ולבכות.
- עייפות כרונית: התנגדות, שעמום, בריחת אנרגיה מריצוי אחרים.
- עקרות / אי פריון (מורחב): התנגדות פנימית ליצירת חיים. סיבות עומק: "לא בטוח להביא ילד", "אני רוצה להישאר הילדה", נאמנות לסבל של האם, זיכרון מוות בלידה בשושלת.
- עצירות: (ראה מ' – מעיים).
פ' – פה יבש, פוריות, פי הטבעת, פיברומיאלגיה, פריצת דיסק, פרקינסון
- פה יבש: פחד עמוק, "אין לי מילים".
- פוריות: (ראה ע' – עקרות).
- פי הטבעת:
- פיסורה: קונפליקט זהות ("קרוע בין שני מקומות").
- טחורים: (ראה ט').
- פיברומיאלגיה: "כאב בכל מקום". רגישות יתר, תחושת קורבנות. "Double Bind" (לא יכולה ללכת לפה ולא לשם). לקיחת כאב המשפחה על הכתפיים.
- פריצת דיסק: תחושת חוסר תמיכה מוחלטת ("אין לי גב"). עומס יתר ולחץ.
- פרקינסון: פחד ורצון עז לשלוט. קונפליקט מוטורי: "רוצה לתפוס מישהו שבורח" או "רוצה לדחוף מישהו ממני" ולא יכול. הרעד הוא הקונפליקט בין "עצור" ל"זוז".
צ' – צליאק, צלוליטיס, צרבת, ציסטת ברטולין
- צליאק (גלוטן): קונפליקט עם "הלחם" (האבא/הבית). מריבות במשפחה.
- צלוליטיס: כעס מודחק שנתקע ברקמות, תחושת תקיעות, ענישה עצמית.
- ציסטת ברטולין: קונפליקט מיני. אשמה, בושה, פחד שלא אוכל לקיים יחסים.
- צרבת: פחד צורב. דחייה, כעס ש"עולה".
ק' – קוליטיס/קרוהן, קנדידה, קרסול, קשקשים
- קוליטיס / קרוהן: (ראה מ' – מעיים). קונפליקט "גועל נפש" וביטול עצמי.
- קנדידה: תחושת "טפילות" (אחרים שואבים ממני אנרגיה), תסכול, כמיהה למתיקות.
- קרסול: גמישות, יכולת לנוע, הנאה מינית. נקע = הליכה בדרך לא נכונה.
- קשקשים: רצון להשיל מחשבות ישנות. קונפליקט של "פרידה אינטלקטואלית" ("רוצה שילטפו לי את הראש").
ר' – רגליים, רחם, ריפלוקס, רשרוש בלב
- רגליים: תנועה קדימה. ירכיים (כעס הורי/הגנה מינית), שוקיים (פחד להתקדם).
- רחם: בית היצירה. מיומות (עלבונות, "הריון" של אנרגיה שלילית).
- ריפלוקס: (ראה צ' – צרבת).
ש' – שיניים (מדריך מלא), שדיים, שלפוחית השתן, שרירים, שפה שסועה
- שדיים: אימהות, נתינה. גושים שפירים = דאגת יתר (Over-mothering).
- שיניים: מייצגות החלטות.
- חורים (עששת): "ריקבון" בהחלטות, חוסר ביטחון.
- חניכיים: חוסר יכולת לגבות החלטות.
- מפת השיניים:
- חותכות (1,2): יחסים עם הורים, זהות עצמית.
- ניבים (3): ציות מול שליטה.
- מלתעות (4,5): האגו ("אני רוצה").
- טוחנות (6,7): שורשים. שן 6 = השן של ההורים/הכרה.
- שיני בינה (8): קונפליקט קיומי ורוחני.
- צדדים: ימין = אבא/עבודה. שמאל = אמא/בית.
- שלפוחית השתן: כעס וחרדה. סימון טריטוריה. דלקות חוזרות = פלישה למרחב האישי.
- שפה שסועה: קונפליקט פרידה מהמגע האוראלי (פה) עם האמא. "איבדתי את השד".
- שרירים: מאמץ יתר מתוך פחד. התנגדות פנימית לעשייה.
ת' – תאונות
- תאונות: צורך נואש בהפסקה, אלימות פנימית, ענישה עצמית על אשמה.
נכתב על ידי:
מיכל שלזינגר
פסיכותרפיסטית ומטפלת ברפואה סינית גופנפש
עודכן ב דצמבר 25